ויאמר ישראל - ר' ישראל יוסף זאלדן

הספר יצא לאור בירושלים בשנת תשכ"ז
נושא הספר: דרוש על התורה
מיקום המבוא בספר: עמודים 5-8

תקציר המבוא:

מחבר הספר פותח את ההקדמה לספרו בדברי הודאה לקב"ה על שהציל אותו בשנות המלחמה.
הוא תולה את הצלתו בין היתר בזכות אבות, ולכן הוא מרגיש חובה לתאר במבוא את שושלת משפחתו הענֵפה שמגיעה עד מחבר "טורי זהב". בתיאור שושלת משפחתו הוא מזכיר רשימה ארוכה של גדולי תורה מהונגריה. חשוב לו לציין שהוא נזהר במאכלות אסורים למעלה מ- 3 שנים במהלך המלחמה, וגם זה בזכות אביו שהוגלה לסיביר בימי מלחמת העולם הראשונה וניזון במשך 3 חודשים משק חיטים שהיה לו.
רוב משפחתו נספתה בשואה, והוא בעצמו הגיע לארץ ישראל. בזמן כתיבת המבוא הוא יושב בפריז; לשם הגיע לאחר שנודע לו ש- 2 מאחיותיו ניצלו והן גרות שם.


המבוא:

ויאמר ישראל

(עמ' 5)

בע"ה
הקדמת הרב המחבר שליט"א

ויאמר ישראל - יוסף ה' הטוב ית"ש חסדו עלינו לנצח, אשר גם עד הנה לא עזבוני רחמיו ית"ש, והציל אותי מיד עריצים בגזירת השואה ימ"ש, (כאשר אגיד להלאה השגחתו ונפלאותיו בכל עת צרה וצוקה), ושם נפשנו בחיים, ועוד יותר הפליא עשות עמי חסד חנם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לראות הופעת ספרי בהוד והדר, ערוך בציצים ופרחים מכל מיני מטעמים. אי בעית אימא דברי אגדה אי בעית אימא דברי דרוש, בלול בחידושי הלכה בכמה סוגיות הש"ס, אשר הצעתי בשער בת רבים, לרעים מקשיבים אוהבי תורה ולומדי', בשבתות השנים ובימי החגים מעניני דיומא, אשר ראות פני לא פללתי, והנה הראה אלקים גם את זרעי, הן בגופניות זרעא דגופא יוצ"ח הי"ו - והן ברוחניות זרעא דנשמתא, חידושי תורה בכמה מקצועות של תורה"ק, תלי"ת.
ויש לרמז בזה במאמר הכתוב בפ' ויגש ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי, ופירש"י ז"ל רב לי עוד שמחה וחדווה הואיל ועוד יוסף בני חי. וראיתי בספר "מכתם לדוד" עה"ת (להגאון בעל שו"ת אפרקסתא דעניא ז"ל) שהביא מספר "עטרת זקנים" ששמחה היא פנימיות ורוחניות יותר מחדוה - שהיא גשמית וחיצונית. ולכן כתב רש"י ז"ל שמחה וחדוה, ר"ל רוחניות וגשמיות, עכ"ד ז"ל. ולפי דרכנו י"ל דיעקב אבינו ע"ה רמז בזה על הא דאחז"ל כי בן זקונים הוא לו, דכל מה שלמד משם ועבר מסר לי', ולכן טרם נתבשר שיוסף עוד חי, הי' צערו בכפלים על אבידת בנו בגופניות, ועל אבידת בנו ברוחניות- חכמת תורתו שמסר לו. אמנם כעת שבנו יוסף חי, הרי מצא בחזרה "זרעו" בכפלים, ולכן יש לו שמחה וחדוה, רוחניות וגופניות ביחד, רומז על זרעא דגופא ועל זרעא דנשמתא. ועל יסוד זה יתכן שם ספרי "ויאמר ישראל" - רומז להמבואר בכתוב הנ"ל ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי, כי חידושים הללו ג"כ בני הם אשר נתן לי אלקים בזה. כה יוסיף ה' לי חסדו וטובו שימצאו דברי חן ויתקבלו בבתי מדרשות, וכיר"א.
והנה ידעתי גם ידעתי שרק זכות אבות עמדה לי שזכיתי לזה, על כן אמרתי אספרה לדור אחרון מקור מחצבתי, תולדות אבותי היקרים הי"ד.
אבי היקר הרה"ח וכו' מוה"ר משה יעקב ז"ל (הי"ד) נולד [הבכור מז"ש] לאביו הה"ג מו"ה שמואל זאלדאן ז"ל מק"ק פיליפיטץ (מחוז מארא-מורש גליל וואלאווע) עם עוד שני אחים ה"ה הרב אברהם דוד הי"ד (שהי' דר במונקאטש) והרה"ח ר' יצחק מנחם ז"ל (שהיה דר במאקאווע, ומנ"כ בעיה"ק ירושלים תובב"א), אבי הרב הה"ג העילוי המפורסם מוה"ר שמואל גרינבערגער זצ"ל שהי' דומ"צ בק"ק טאשנאד, חתן הגאב"ד דשם, בעל שו"ת מהר"ם בריסק ג"ח, (שם משפחת אבותיו הג' ג"כ "גרינבערגער") עם שתי אחותיו מרת רבקה (אשת ר' נחמן גרנבערגער - שהוא הי' אחי חותני הרב החסיד המפואר מו"ה יצחק אייזיק גרינברג ז"ל), ומרת איידיל (היא דודתי היקרה והחשובה תחי', אשת הרה"ג וכו' ר' יקותיאל יוסף ברקאוויטש שהי' שו"ב בזערינד, וכעת יושב על התורה בארה"ק בעיר בני ברק ת"ו).

(עמ' 6)
לאבי אבא ז"ל הנ"ל הי' לו מכתב יוחסין עד רבינו הקדוש בעל טורי זהב ז"ל, - הוא נעשה יתום כשהי' בן שמונה שנים, ונתגדל בכפר ריטשקע (סמוך לוואלאווע הנ"ל) אצל דודו משם, ובימים האלה נס נעשה לו, שעבר סמוך לנהר מים שוטפים ונפל בתוכו. וכבר הי' סמוך למיתה שחנקוהו המים, פתאום ראה שאמו (שכבר היתה בעולם העליון) באה אליו ומשתה אותו מן המים. [והענין בזה מובן מאד עפ"י המבואר מקדמונים ז"ל והובא בספר "אהבת חיים" עה"ת (בפר' לך ובפ' ויגש) שהמלאך המושיע מתלבש בצורה של אותו האדם שבזכותו ותפלתו ניצל עיי"ש באריכות מזה, ולכן גם כאן כיון שבזכותה שהתפללה עליו נעשה לו נס נתגלתה צורתה אליו, ואכמ"ל].
והנה זקיני הנ"ל כאשר נעשה בר-מצוה חשב דודו שטוב שישא עול מנעוריו לקחתו לעבודת האדמה (כנהוג באנשי הכפרים), אמנם הוא ז"ל הי' עז רצונו ללמוד תורה. ויהי כאשר נסע דרך שם הה"ק רבי סנדר ליפא אבד"ק זידישטוב זצקולל"ה (בן בכורו של הרה"ק הנורא מוהרי"א מזידיטשוב זי"ע), הזכיר את עצמו לפניו בפתקא שהוא רוצה ללמוד, ומטרדת העבודה נמנע רצונו ממנו, והעתיר אליו להאציל לו ברכתו שיזכה לתורה, הנה בירך אותו הצדיק הנ"ל בזה"ל: "כל מקום שתפתח ספר ללמוד, תזכה תיכף להבין בו", וכן הי' שנתקיים בו ברכתו של אותו צדיק, שנתברך בתורתו ונעשה לת"ת מובהק עד שלאחר חתונתו נתקבל לדיין ומורה הוראה בכל הסביבה, תחת סמכותו של הגה"צ רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים זצל"ה (שהי' אדמו"ר ואבד"ק וואלאווע הנ"ל), ובכ"ז לא הי' נהנה מכבוד תורתו כי הי' גם עתיר נכסין, תורה וגדולה במקום אחד.
אבא מארי ז"ל היה דר במקום אבותיו בפיליפיטץ הנ"ל, והי' ג"כ עתיר נכסין, ובכל זה הי' גדול בתורה, ובקי נפלא בזוה"ק, והיה מתמיד בתורה בדביקות נפלאה עד שהי' הוא מעורר השחר תמיד. ואזכור לטובה את מסירות נפשו למען להגדיל תורה ולהאדירה גם אצל אחרים, שהביא מלמדים טובים ויקרים בשביל אנשי הישוב, וביודעו שהם לא יסכימו למלמדים יקרים מתוך מיעוט פרנסתם, הנה העלים מאנשי הישוב את השכר לימוד האמיתי שקיבלו המלמדים, ומכיסו הפרטי שלם השכר לימוד שקבע עמהם באמת.
ופה אמצא מקום להזכיר לטובה את אלוף נעורי הרה"ג רבי זאב שעפטיל העניך זצ"ל שהיה דיין בגליל הנ"ל, שלמדתי אצלו שתי שנים ומחצה, והי' משתדל באהבת לימוד התורה שלו, להביא אותי לתכלית יפה. ובכל יום למד אתי מלבר שעור בגמרא תוספות, גם שעורים בהוראה, טור וב"י, ואח"כ שולחן ערוך או"ח, וכן טור וב"י ושו"ע יו"ד לאחר מכן, עד שנעשיתי בקי בהוראה ועיטר אותי בהורמנא בהיותי בן ט"ו שנים .

(עמ' 7)
אח"כ זכיתי לבוא לישיבת אדמו"ר הגה"ק אביר הרועים בעל "מנחת אלעזר" אבד"ק מונקאטש זצוקללה"ה, שם למדתי [בצירוף שתי שנים ומחצה טרם שקבלתי הסמיכה הנ"ל] חמש שנים לטובה, ואז זכיתי ג"כ להתעטר מהגאונים הביד"צ דק"ק מונקאטש זצלה"ה – הי"ד, בעטרת סמיכת חכמים ב"ה ואודה לה' עלי חסדו אתי שהנחנו במעגלי צדק, לשאוב ממקור החכמה והתבונה דרכה של תורה בעז"ה.
עוד מעט, אחרי כל אלה הגיעו הימים אשר אין בהם חפץ ימי המלחמה, ונרחקתי מבית אבותי היקרים. וחסדי ה' אזכיר שנתן לי עוז ותעצומות לעמוד במסי"נ על המשמר לבלתי להגעל באכילת נו"ט ח"ו, וכמה נסים נעשה לנו בזה.

(עמ' 8)
וב"'ה יותר משלשה שנים ושלש חודשים עמדתי בכמה מיני נסיונות וזכיתי לאכול כשרות. - ואחשוב אשר כלפי שנאמר למען תהי' תורת ה' בפיך ודחכמז"ל מן המותר בפיך, זכיתי שישאר תורת ה' בפי שלא לשכוח הלימוד, עד שגם בהיותי עומד על המשמר (על הוואך) הלכתי הלוך ושוב ותורתי בע"פ על משנתי. [וכמה סייעתא דשמיא הכרתי בזה], ואחשוב שנתקיים בי זכות אבות גם בזה, דבר שנצטער בו אותו צדיק אבא מארי ז"ל לא ייכשל בו זרעו, שנלקח לסיביריען (במלחמה הראשונה) ולקח אתו שק חטים, ושלשה חודשים אכל מהם מה שעשה אותם קלוי בתנור, ולא אכל טריפות ח"ו. זכרה לו אלוקי לטובה, ויתענג נשמתו בגן עדן בצרור החיים, [ וכן שמעתי, שכשהובל לאוישוויץ שידוע שהוכרחו להניח הכל בהוואגאן (בקרונות), ונזכר שאין אצלו הטו"ת, והנאצי לא הניח אותו לקחתם, והוא דחפו ולקחם, ואח"כ רצה הנאצי לקחתם מאתו, הרהיב עוז בנפשו להתאבק אתו, ממש כמו שנים אוחזין בטלית, עד שלבסוף נצח אבא ז"ל ונשארו בידיו, הי"ד].
ועתה תהלת ה' ידבר פי שזכיתי להנצל מידי הרשעים הארורים ימ"ש ובניתי ביתי לקחת בת ת"ח וצדיק, ה"ה האשה אשר עמדי החשובה מרת אסתר תחי' בת חותני החסיד המובהק ירא וחרד לדבר ה' מוהר"ר יצחק אייזיק ז"ל, הי"ד, שהי' גר בטשארדע סמוך לסיגעט [והוא מפורסם ברוב צדקתו ותמימותו, תנצב"ה], והילדים שחנן ה' אותנו בהם, ה"ה בתי הבתולה המושלמת פייגא עטיא תחי', ואחותה הבתולה חי' בלימה תח"י ובני, ה"ה הבחור המופלג יניק וחכים כמר משה יעקב נ"י, ואחיו הילד יצחק אייזיק נ"י, אנא ה' שלח לנו עזרך מקודש לגדלם בדרך התורה והמסורה, ויהי ה' א' עמנו כאשר הי' עם אבותינו, תורה וגדולה במקום אחד, ברב נחת והרחבת הדעת עע"א.
עוד אביע שפתי תודה וברכה למר דודי הרה"ג חסיד ויר"ש מפואר, כש"ת ר יקותיאל יוסף בערקאוויטש שליט"א ודודתי הצדקת מרת רייזיל תחי', בעיה"ק בני ברק תובב"א, שכאשר ראיתי שנאבדו בעו"ה כל בני משפחתי הי"ד, ושמעתי שהם דרים באראד - הנה נסעתי אליהם, וכאשר באתי לביתם קבלו אותי בספ"י באהבה נפלאה עד אין שיעור, ובערך שלושה חדשים החזיקו אותי בכל טוב, והשתדלו לטובתי בכל הכבוד, ולעולם לא אשכח חסדם עמדי ויתברכו בכט"ס עע"א.
ואחרי כן סיבב המסבב כל הסיבות ית"ש שאבוא לעיר פאריז יצ"ו יען שנתבשרתי ששתי אחיותי היקרות מ' שיינדל ומרת שרה תחי', ניצלו ב"ה שנלקחו מבערגען-בעלזען לשוועדין לאחר שנשתחררו עי"ד הרויטען קרויץ (הצלב האדום), ובאתי לפאריז להתקשר אתם, וכה הי' הסיבה לטובה, כי מה' מצעדי גבר כוננו, שבניתי ביתי וקבעתי דירתי בפה, וב"ה שאני מרביץ תורה ברבים (בביהכ"נ רש"י ותוספות) בין ידידים ונכבדים שומעים באהבה להלימודים תמידין כסדרן, יהי נועם ה' עליהם, ויזכו לכל משאלות לבבם לטובה.
ואני תפלה, שיוסיף ה' חסדו עלי, ואיכה לישב עה"ת בהרחבת הדעת, ולראות דורות ישרים יבורך מגודלים ביראת ה' כל היום, ולא ימוש התורה מפינו וזרעינו לעד לעולם, אכי"ר.


באעה"ח בחודש הרחמים תשכ"ז לפ"ק,
הק' ישראל יוסף זאלדאן